גליה שמחאי הופכת זיכרונות מצהיבים לציורים מקוריים, דפים מקומטים לפסלים דקורטיביים מלאי הבעה, וניירות אפייה לגופי תאורה ייחודיים כל בוקר, כשהיא מתקרבת אל הסטודיו במתחם "הידית" בפרדס חנה, המבט שלה נודד אל דלת הכניסה. לפעמים היא רואה אותן כבר מרחוק, את המתנות שאנשים משאירים לה שם בלילות. מברשות צביעה...
מילים על הנייר
סיפור על אהבה ואור
אני אוהבת ספרים. לפתוח ספר ולצלול לעולם של מילים המחוברות זו לזו ויוצרות מציאות מופלאה. כשהייתי ילדה - נערה בקיבוץ הייתי מחכה בכיליון עיינים לשעות פתיחת הספריה , שועטת עם אחותי במעלה הגבעה הקטנה עם עצי האורן ,שתינו פותחות את דלת הכניסה הגדולה של הספרייה, אומרות שלום לאברהם הספרן המבוגר...
אי שלמות ואי של שלמות
לפני כשנה באה לבקר אותי בסטודיו קבוצת נשים המשתתפות בחוג עיסת נייר ממרכז הארץ עם המורה שלהם. ישבנו בסטודיו ,שתינו תה, הסתכלנו על הקירות שמסביב, דברנו על העבר ועל מה הוביל, על תהליכים ולמידה, לאן אני שואפת ומאיפה הכל בכלל התחיל. בנות החוג, נגעו בזהירות בפסלים, משמשו בעדינות את...
אוניות - הרפתקאות
פוסט ראשון בבלוג. מרגש. אבל ממש. ממה מתחילים? נתחיל מסיפור. אני אוהבת סיפורים. תמיד אהבתי. במיוחד אהבתי שיקריאו לי אותם. גדלתי בקיבוץ, בלינה משותפת. בכל ערב אבא או אמא לוו אותי לבית הילדים והשכיבו אותי לישון. ברגע שנכנסתי למיטה היה לנו טקס קבוע - סיפור ואז שיר, חיבוק ונשיקה ולפעמים......